האמת העירומה

רק נשים יכולות עכשיו להציל את העולם

שנת תשפ״ד זו השנה להתעורר!

זו הסיבה שלא השתתפתי בהפגנות

היציבות היחידה שקיימת בחיים היא היציבות של החיבור בתוכי 💜

מעולם לא הייתה לי קרקרע יציבה בילדות, הכי הרבה זמן שהייתי באותו בית הספר היה 3 שנים ואני כבר לא זוכרת כמה חברות רכשתי ואיבדתי במהלך השנים האלה, עם רובן לא שמרתי על קשר, לא היה אז פייסבוק 🤦🏻‍♀️👧🏻 כתוצאה מכל זה, אני רואה שבבגרות, תמיד ליוותה אותי מן תחושה כזו של חוסר יציבות, פחד, חרדה קיומית, חרדות נטישה וקושי לייצר קשרים עמוקים לאורך זמן. רוב חיי הייתי בחרדות מהמעבר הבא, מחר כלכלי, מהפחד שאני לא יודעת מה יקרה מחר והכמיהה הילדית, לשגרה ויציבות. צ׳אקרה ראשונה מעוערת מהיסוד, חזקה ועמידה, לוחמנית ושורדת אבל יציבות? אין. עשיתי מלא עבודה על הצ׳אקרה הראשונה בשנים האחרונות, מלא. ואני רואה שלאט לאט אני מרגישה יותר יציבה, יותר מקורקעת, יותר נוכחות ופחות שורדת. הטריק הוא שבזכות המדיטציה, מצאתי את היציבות בתוכי, בחיבור היציב שלי לעצמי וזה מספיק, זה המון, זה הכל. בבודהיזם מלמדים שהכל משתנה כל הזמן ושהדבר שהכי גורם לנו סבל בחיים, זה ההיאחזות שלנו בדברים והרצון שהם יהיו קבועים ולא ישתנו. זה גורם לנו סבל, כי זה לא טבעו של העולם או של החיים. הכל משתנה כל הזמן והדבר היחיד שקבוע, זה השינוי עצמו והעין המתבוננת שרואה את הכל מהצד, היא היציבות שלי היום. למדתי לאהוב את השינוי, את חוסר היציבות, את חוסר הוודאות, למדתי לקבל את השינוי המתמיד של החיים, של הגוף שלי, של התודעה שלי ושל החיים שלי ותוך כדי למדתי ליצור עבורי קרקרע יציבה, לא משנה איפה אני נמצאת או עם מי....כי הבנתי שהיציבות קיימת רק בתוכי. אם בא לכם לבוא ללמוד לתרגל מדיטציה ועבודה פנימית, אבל מעבירה את זה במפגשים אישיים אצלי בתל אביב ובמפגש קבוצתי שקורה כל רביעי בערב, נס גדול 💜🙏🏻 מידע נוסף בפרטי!

אטאיסטית שמאמינה באלוהים

היום אני מחשיבה את עצמי אתאיסטית, רציונלית, הגיונית ואינטיליגנטית ובמקביל, גם מאמינה באלוהים. איך זה מסתדר?! ובכן, בתחילת הדרך שלי, מאוד התנגדתי למילה הזו ״אלוהים״. סוג של פוסט טראומה יהודית כתוצאה מחינוך ישראלי שמרני ונוקשה. לא הייתי מוכנה לשמוע שום דבר שקשור לדת או למסורת או לאלוהים וחשבתי שאנשים שמאמינים הם בורים וטפשים 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️ (זה לא נכון כמובן). עם הזמן, התודעה שלי התרחבה למעבר לסיפורי יהדות וגיליתי דרך להתחבר לרוח, ממקום שונה. בעומק תמיד הייתי רוחנית מאוד, הרגשתי את הנשמה שלי מאז שאני קטנה אבל לא היה לי סיפור מספיק טוב ואמין שיעזור לי באמת להתחבר למקום הזה. בבגרותי, חקרתי תרבויות, פילוסופיות ותאוריות רוחניות מכל העולם, גם באוניברסיטה. למדתי על אינספור דרכים שונות להתחבר לעצמי ולאלוהים ממקומות קצת אחרים ושונים והיום אני מאוד מאמינה ומחוברת, אבל בדרך שלי. זה נושא שתמיד הסתייגתי מלדבר עליו בסרטונים כי מיד כל מיני פאנאטים יוצאים עליי ומגיבים לי תגובות קשות 🤷🏻‍♀️ נו מה, ישראל או לא ישראל? חחחח אבל אני כל כך מאמינה בחיבור שלי ובדרך שאני כרגע חיה שהחלטתי להפסיק לסנן את עצמי ולדבר את האמת שלי בתקווה שאולי זה יעזור לעוד מישהו שנמצא במקום דומה לאיפה שאני הייתי פעם 💜 בגלל שמפחדים לדבר על הנושא הזה אם הוא לא מכיוון יהודי, אין לאנשים גישה לדרכים אחרות שאפשר גם להאמין במשהו גדול ממני ועדיין להיות בן אדם חכם ורציונלי. אני מצאתי דרך כזו ומרגישה חסד וכבוד גדול לשתף ולחלוק את הדרך הזו אתכם. כל אחד ייקח את זה למקום שמדבר עליו אבל תודה על המרחב שמאפשר לי לדבר על נושאים קצת ״בעייתיים״ בצורה חופשית ואותטנית, זה לא מובן לי מאליו בכלל! ועל איך אני מחברת את האמונה באלוהים למיניות, ליום יום שלי ולעבודה הרגשית והאנרגטית, כבר תצטרכו לראות את הסרטון 🥰 חמישי שמייח!!! נשיקות 💋

תמיד תמצא על מי לכעוס

כעס זה אחד התדרים האנרגטיים הכי חזקים וגם הכי לא נעימים. כשהוא עולה, מרוב שלא נעים לנו להרגיש אותו, המיינד מיד מחפש סיפור בחוץ, מי אשם בכעס שלי (או כל רגש אחר לא נעים שעולה בתוכי). העניין הוא, שתמיד יהיה מישהו לא בסדר, בסביבה הקאובה או הרחוקה. האם אנחנו רוצים להסתובב עם האצבע המאשימה על כל מי שלא בסדר מבחינתנו, או שאולי נוכל לעבוד עם התדר של הרגשות הלא נעימים בצורה אחרת? אני עושה מפגשים אישיים וקבוצתיים (כל רביעי) של שיח אמת ומדיטציה המשלבת עבודה פנימית וחיבור לרגש אצלי בתל אביב, מוזמנים ליצור קשר איתי בפרטי למידע נוסף natashalahav@gmail.com

ההתמודדות עם טריגרים היא חלק מהעבודה

ה״מטרה״ בעבודה הפנימית אם יש לה בכלל ״מטרה״ היא לדעת את עצמך יש כאלה שחושבים שאם הם הבינו על מה הכאב או הטריגר יושבים אז מהיום והלאה זה לא יקרה יותר.... זו טעות זה כן יקרה, רק שבפעם הבאה זה יהיה עם יותר מודעות, חיבור, הבנה, קבלה והכלה אנחנו בני אדם לעולם לא ניפטר מכל הטריגרים/כאבים שלנו אולי בזכות המדיטציה וההתבוננות פנימה נצליח יותר להכיל את עצמינו כשזה קורה וללמוד מהטריגר את השיעור מתוך הכאב שצף בעקבותיו וזו ה״מטרה״.... 💜💜🤪 גם אני עדיין כועסת על עצמי כשיש לי טריגר ישן מפעם, כזה שחשבתי שכבר ״ניקיתי״ וטיפלתי בו. זה לא באמת עובד ככה, הכאב נוצר במשך 10 שנים והוא לא ייעלם בכזו בקלות. מטרת העבודה הפנימית היא המודעות החיבור ההתבוננות הקבלה של עצמינו ההכלה של הכאב שלנו והפתיחה של הלב שכל יום מאפשר לי קצת פחות לכעוס על עצמי ויותר להיות באהבה עם מי שאני אמן 💜

איך יוצאים מאיזור הנוחות שלנו?!

אחד הדברים הקשים ביותר שאני מתמודדת איתם היום זו הקבוצת תרגול שאני מעבירה אצלי בכל יום רביעי 🤦🏻‍♀️ ועשיתי ועברתי הרבה דברים ״קשים״ בחיי חחח אני לא רוצה להישמע בכיינית, כי זו זכות גדולה מאוד עבורי להעביר את הקבוצה אבל....קשה לי!!! עד לרמה שכל שבוע מחדש, לא בא לי לעשות את זה יותר 🤷🏻‍♀️ הסיבה העא שזה מציף לי לופים וכאבים שחשבתי שכבר ניקיתי, שלא ידעתי שהיו קיימים לפני היחד עם שק של חרדות חדשות לגמרי להתמודד איתם. אלוהים ישמור. כל מה שלא נעים לי להרגיש, עולה - החוסר ביטחון התחושה שאני לא מספיק טובה הריצוי שלי מול הקבוצה מהפחד שלא יחזרו הדמות השקרית של האגו שמנסה להוביל הפקפוק העצמי החרדה הקיומית של מה אני בכלל עושה פה בעולם?! כל מחשבה לא נעימה אפשרית שיש לי, עולה בהקשר להנחיית הקבוצה ואני? מכילה ונושמת איתם. למה אני מענה את עצמי אתם שואלים? כי בתכלס, המחשבות והרגשות הלא נעימים האלה היו שם קודם, הרבה לפני הקבוצה. והכי גרוע זה שהם חיו בתת מודע שלי מבלי שהייתי מודעת עליהם והשפיעו עליי במסווה כזה או אחר. אני מעדיפה לחוות קצת אי נוחות ולחשוף אותם מאשר להתעלם מהם ולהדחיק אותם, כמו שעשיתח רוב חיי. אז אני ממשיכה לאתגר את עצמי במשהו שהכי מחוץ לאיזור הנוחות שלי ואני בהודייה ענקית על זה כי זה מאפשר לי לנקות רגשית עוד שכבה בעומק שלא יכולתי לראות בלי זה. בקיצור, וידאו בו אני משתלת בצורה כנה ואותנטית את כל מה שאני עוברת עם עצמי מול הקבוצה, כי כבר אין לי מה להסתיר וכי האמת היא זו שתשחרר אותנו מהסבל הקיומי הזה. מוזמנים לראות ולשתף בתגובות במידה והזדהיתם עם החוויה וכמובן שמי שרוצה, סקרן או מתעניין לגבי הקבוצה, יש עוד כמה מקומות למחר, שלחו לי הודעה בפרטי ונדבר 💜 שלישי שמייח!!

טנטרה זה לא חוג לסקס

כמו כל דבר היום בעולם, גם סקס הפך לעסק שנקרא ״טנטרה״. בגדול, פתרונות מהירים לבעיות עמוקות, סוג של תרופה או פלסטר לפצע כואב שרוצים מהר מהר לרפא כדי ליהנות יותר. כשהלכתי ובאמת חקרתי את המיניות שלי, במקום מכבד, מכיל, קשוב ואוהב ובצורה שכיבדה את הילדה בתוכי והציפה את כל הרגש התקוע שהיה לי במערכת, הסתכלתי על הצורה בה ניסיתי להנגיש פעם את הנושא הזה, והזדעדזעתי מעצמי. וזה קורה להרבה מאיתנו כי נראה לנו שסקס זה משהו מכני וטכני שאנחנו רוצים לעשות אבל לא יודעים איך 🤷🏻‍♀️ אבל אנחנו מפספסים את העיקר, את הרגש, את הלב, את החיבור. מיניות זה דבר אינטימי, הגוף שלנו זה דבר אינטימי, והחיבור לאברי המין ולאנרגיה המינית שלנו, זה דבר אינטימי. אי אפשר ללמוד את זה בקורס, בסדנה, בריטריט או בתואר ראשון בטנטרה. אי אפשר להסתכל על אינטימיות בצורה מקצועית או טכנית, כי זה נוגד את הדבר עצמו. אבל אנשים רוצים להרוויח כסף, כרגיל, אז לקחו את הדבר הכי אישי, אינטימי, רגיש ופגיע והפכו אותו לעסק של ״טנטרה״ עלק. מהמקום שאני באה ממנו, טנטרה כוללת בעיקר את העבודה הרגשית, עם הטראומות שלנו, החוויות הטובות והלא טובות, החיבור לעצמינו דרך שיח פנימי בריא ואוהב ותקשורת מקרבת, זה החיבור לילד בתוכנו, לרגשות שלנו, למקומות הכי פגיעים בתוכנו. וזה משהו שמתרגלים עם בן אדם שאוהבים, שסומכים עליו, שמתקשרים איתו ומדברים איתו על הכל. עם מישהו שמכיל אותנו רגשית עם כל מה שצף, שרואה אותנו ושאיכפת לו מאיתנו. זה לא משהו שאפשר לתרגל עם אנשים זרים בקורס כזה או אחר, לא מבלי להיפגע רגשית. אם יש לכם בעיות במיניות, זה כנראה יושב על משהו עמוק יותר - חוסר יכולת לתקשר בצורה אינטימית, רגשות תקועים מחוויות ילדות, חוסר בטחון, התחושה שאני לא מספיק טוב וכל שאר התקיעויות הרגשיות שאכן יכולות גם ליצור תקיעויות פיזיות בגוף, אבל זו רק השלכה חיצונית של הבעיה האמיתית שהיא פנימית. בלי מדיטציה, בלי חיבור, בלי תקשורת פתוחה, בלי הבנה של הרגשות והאנרגיה בגוף אי אפשר להיפתח במיניות נקודה. אלו הם הדברים שאנחנו צריכים לשים עליהם דגש במקום טכניקות הזויות לגרום לאישה להשפריץ אבל כמובן שזו רק הדעה שלי. יש בתוך כולנו את הכמיהה לחיבור וחלקינו מפרשים את זה כחרמנות, כעניין במיניות אבל זה לא באמת משנה כמה נזדיין או כמה נשפריץ לכל כיוון, אנחנו עדיין מרגישים ריקים מבפנים ולא מבינים למה. אולי הסיבה היא שאנחנו מפספסים את העיקר, מתעסקים בפלסטרים והבלים כאלו ואחרים ולא באמת ניגשים לעיקר שזה הרגש.

כל מה שאנחנו רוצים זה קצת שקט

שששששששקט כולנו מחפשים שקט בתוך עולם רועש, בתוך מיינד רועש, בתוך חיים רועשים ומשום מה...עדיין לא מוצאים אותו🤷🏻‍♀️ זה בגלל שהחיפוש עצמו, גם אם הוא אחר השקט יוצר כל כך הרבה רעש שהוא רק מרחיק אותנו מהדבר האמיתי אליו אנחנו כמהים השקט, נמצא דווקא באי עשייה בהתמסרות לרגע הזה בהתרפקות אל תוך חוסר הידיעה בכניעה לחיבוק החם של האימא האוהבת והמזינה אנחנו עושים הכל כדי לברוח מהרעש של החיים שלנו, בורחים לחופשה או למקום שקט בלי מחויבות ובלי שצריכים לעשות דבר, כי אם נתרחק לרגע אולי נוכל להגיע למצב שקט ורגוע 🤦🏻‍♀️ ולמרות שחופשה זה דבר נהדר! זה לא פתרון לתווך הרחוק, כי השקט האמיתי נמצא רק בתוכנו. אפשר גם ביום יום, להתנתק לרגע מהעולם לעצום את העיניים ולנשום.... שם יש שקט נצחי ואינסופי שנגיש וחינם ומרגיע תמיד פשוט לקחת רגע אחד ביום ולא לעשות בו שום דבר רק לנשום, להיות ברגשות ולהרגיש את התחושות השקט זה לא משהו שאפשר למצוא בעולם הזה כי העולם הזה מעצם טבעו, בנוי מרעש את השקט גם אי אפשר באמת למצוא, כי החיפוש הוא עדיין ברעש לא, לשקט אפשר להגיע רק אם מרפים, אם משחררים את העולם ואת האגו ואת הדמות ומסכימים למות, לרגע אחד, מסכימים להפסיד. וגם אם מרפים רק לרגע אחד קצר ביום זה מרפא ומרגיע ומשנה את התדר זה מאזן אותנו ואת החיים שלנו וזה נעים כמו ריסטרט למערכת מתי שמרגישים צורך פלא גדול, השקט דווקא נמצא כשלא עושים דבר כדי להגיע אליו כי הוא שם כל הזמן רק צריך למצוא את הגישה הנכונה אליו בחוסר העשייה בהרפייה בהפסקה שבין לבין 🌞🙏🏻 אם בא לכם ללמוד להשתמש בכלי הזה של המדיטציה כדי למצוא יותר שקט ורוגע בחיים שלכם, אני מעבירה סשנים פרטניים של עבודה פנימית והתבוננות יחד עם מדיטציה דרך מגע ומוזיקה שמאנית וגם מפגש קבוצתי פעם בשבוע (רביעי) אצלי בפלורנטין 💜 דברו איתי בפרטי כדי לקבל מידע נוסף 🥰